מה אם זה לא יקרה? מה אם הכל ישתבש? מה אם לא אצליח?
ובכן, זו תהיה באסה רצינית ואולי אחריה אתה תאבד את התשוקה, את הרצון וחשוב מכל -אתה אולי תאבד את האמונה בעצמך, אבל, (וזה אבל ענקי), מי אמר שזה צריך להיות כך? כי אני בעצמי לא ראיתי, שמעתי או נתקלתי במישהו או משהו שהזכיר שלוותר הוא גורם שצריך להוות נטל כל כך כבד.

הרי אם נציץ בהיסטוריה האנושית עטורת הכישלונות, נדע שה"חבר" החביב של האנושות שנקרא כישלון- ליווה, מלווה וילווה אותנו בנאמנות רבה. ולמרות כל הניסיונות שלו עדיין לא נכחדנו, שזה מפתיע, אבל אם נסתכל על זה מזווית אחרת נראה שזה פשוט דרבן אנשים לנסות שוב, להעז, לדבוק עוד יותר במטרה ולא לקחת את המציאות כדבר שמובן מאילו.
אני וחבריי, בני גילי שיוצרים את הדבר הזה שנקרא נוער, שאמור להוביל ולהנהיג את הקהילה והמדינה בעתיד, יודעים שמצפים מאתנו לעשות את זה על הצד הטוב ביותר, ובינתיים, עד ש"המשמרת" שלנו תגיע אנחנו מנסים וטועים ונכשלים והפחד שכרוך בידיעה שביום מן הימים אנחנו נצטרך לקחת את הפיקוד לידיים, מעלה חששות שאולי אנחנו לא מספיק טובים ושאולי אנחנו לא בדיוק ראויים לזה וחשוב מכל -מה אם לא נצליח?!?!?!?

אני חייב להודות שמחשבות על כישלון זה לא כל כך נעים, אבל…פה יש עוד אבל שחשוב לציין אותו: כשאני בוחן דורות שעברו ועשו את זה, אני לא חושב שהיה להם משהו ייחודי שאין לנו-גם הם היו נערים וגם הם חששו וכשלו וניסו שוב, ולמרות זאת הם הצליחו לעשות את מה שדרוש. ולכן, אין סיבה שאנחנו לא נצליח, אני לא רואה משהו שעלול למנוע מאתנו לפרוץ גבולות שנראים היום בלתי אפשריים. זאת אומרת -למה שלא יהיה פרס נובל ראשון לדרוזי בפיזיקה, כימיה ,ספרות או בכל תחום אחר ולמה שלא נהיה אנחנו הדרוזים כעדה בקדמת הטכנולוגיה והמדע , ואין סיבה שאנחנו הדור הצעיר לא נתגבר על המכשולים הבריאותיים של האדם בחלל או שלא נצליח לעצור את ההתחממות הגלובאלית וההרס שאנחנו כופים על כדור הארץ וחשוב מכל למה שלא ניזום לעיצוב חברה שכולה מאוחדת תחת דגל האנושות.
אני כולי תקווה שבינינו יצמח נלסון מנדלה, אייזיק ניוטון, ליונל מסי, סטיב ג'ובס ועוד ועוד אנשים שעשו את הבלתי אפשרי. נראה לי שלא צריך לחשוש מהדור שלנו כי אנחנו הולכים לעשות את זה ובגדול

ואיך שאמר גנדי "you must not lose faith in humanity"

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

Toggle menu